אם לתאר את היועץ המשפטי לממשלה כחלילן מהמלין, ילכו בעקבותיו לים כ-20 שרים, ח"כים ואנשי ציבור, שנמצאים בשלבים שונים של חקירה, שימוע, תחילת משפט והליכה לכלא.
* מאת: עו"ד אברהם פכטר
איזה מדינה? איזה מדינה? - כדברי השיר.
עוד לא נדמו הדי מלחמת לבנון השניה (עכשיו השם רשמי), עוד לא פורסמו מסקנות הביניים של וועדת ווינוגרד, עוד לא פורסם דו"ח מבקר המדינה על אי פעילות פיקוד העורף, וכבר שר האוצר ממלא את כל ערוצי החדשות עם עובדות עסיסיות מרופדות בהרבה מזומנים ושלמונים.
השנה שחלפה היתה עשירה בפעילות פלילית בצמרת המדינה, יותר מאשר הפעילות החברתית והמדינית. קרוב ל-20 שרים, ח"כים ואנשי ציבור, פופולריים ולא פופולריים, נכנסו ויצאו במשרדי החקירות. המצב לרגע זה הוא, שחלקם עדיין נחקרים, חלקם כבר בבית משפט, חלקם בשלבי שימוע, חלקם נשפטו ומחכים לגזר דין, או החלטה בדבר מחיקת ההרשעה, כמו השר חיים רמון. ורק ח"כ לשעבר נעמי בלומנטל - כבר מעבר למתח הולכת ל-8 חודשים לריצוי בכלא.
כאשר רואים את התמונה שצוירה לעיל, קל יותר להבין עד כמה ההצעה למנות תובע מיוחד שירכז בידיו ובידי צוותו את חקירות השרים, הח"כים ואנשי ציבור חשוב וחיוני - למערכת אכיפת החוק.
התפקיד של תובע מיוחד, אינו המצאה חדשה או יצירתית במיוחד, גם בשל העובדה שהיא קיימת ומיושמת באופן קבוע, בארה"ב ולאחרונה המנגנון הופעל בפרשת חקירתו של הנשיא קלינטון והתנהלותו המינית, בפרשת מוניקה לוינסקי.
גם בארץ, הועלה הנושא מספר פעמים לדיון, אך לא קיבל תאוצה ממשית ונשאר בשלבים של הצעה או צריך עיון.
האירועים האחרונים הוכיחו, שתפקיד מעין זה, חשוב, חיוני למערכת אכיפת החוק.
הכותב הוא עורך-דין, המתמחה במשפט פלילי, צבאי וציבורי, והיה בעבר פרקליט צבאי, יועץ משפטי, שופט צבאי בדרגת סא"ל, סגן פרקליט מחוז ומשנה ליועץ המשפטי של מועצת העתונות ופרשן משפטי בהווה.
